הזנה מאוזנת – מניעת אנטגוניזם בין נוטריינטים

בשנת 1953,  המדען  ההולנדי מולדר פרסם  תרשים גרפי שממחיש את הקשרים בין נוטריינטים בצמח.  התרשים של מולדר מראה איך היסודות הכימיים בקרקע משפיעים אחד על השני, ועוזר להבין איך חומרי ההזנה בקרקע עובדים יחד או מפריעים אחד לשני ומאפשר לתת לצמחים הזנה מאוזנת.

איך זה עובד?

בטבלה יש שני סוגים של קשרים בין יסודות ההזנה:

1. אנטגוניזם (ניגוד) – כשיש יותר מדי מחומר אחד, זה יכול למנוע מהצמח לספוג חומרים אחרים. למשל, עודף חנקן בקרקע יכול להפריע לקליטה של בורון, אשלגן ונחושת – ועלול לגרום לחוסרים בצמח. וכן ביישום זבלים עלול עודף אשלגן להפריע להספקת הסידן והמגנזיום לצמח.

2. סינרגיה (השפעה חיובית הדדית) – זמינות של נוטריינט אחד משפרת את הספיגה/פעילות של נוטריינט אחר. לדוגמה, במחקרים של עמוס פייגין בגילת נמצא שבתפוח אדמה אם אין מספיק אשלגן בקרקע הצמחים לא יגיבו לתוספת חנקן ולא תתקבל עליה ביבול.

למה זה חשוב?

1. דישון מאוזן – אם תדעו איך היסודות משפיעים אחד על השני, תוכלו להימנע מדישון יתר שיכול להזיק. למשל, דישון יתר בחנקן, עשוי לגרום לבעיה עם האשלגן – כי חנקן גבוה מקשה על קליטת אשלגן, בורון ונחושת. מצד שני, הוא דווקא עוזר לקליטת מגנזיום ומוליבדן.
2. חיסכון בכסף – כשמשתמשים בדשנים בצורה חכמה, חוסכים כסף ומפחיתים נזק לסביבה. במקום לשפוך דשן בלי לחשוב, תתאימו את הדישון למה שהקרקע באמת צריכה.

איך משתמשים בזה בשטח?

1. בדיקות קרקע ועלים – תבדקו מה רמת חומרי ההזנה בקרקע ובצמח, מה חסר ומה יש בעודף.
2. תכנון דישון חכם – תבנו תוכנית דישון שמאזנת בין החוסרים בלי לגרום לבעיות אחרות. לדוגמה, אם חסר מגנזיום, תוסיפו אותו – אבל תחשבו גם איך זה ישפיע על שאר היסודות.

לסיכום

סכמת מולדר היא כלי מעולה שיעזור לכם להבין את הקשרים בין היסודות, וכך תוכלו לדשן בצורה מדויקת יותר, לגדל צמחים בריאים יותר, ולהגדיל יבולים תוך חסכון בכסף.